רשלנות רפואית. מתי טיפול רפואי הופך לנזק שאפשר וצריך לבדוק משפטית

כאשר אדם פונה לקבל טיפול רפואי, הוא מגיע מתוך ציפייה בסיסית אחת. לקבל טיפול מקצועי, אחראי וזהיר. ברוב המקרים, כך אכן קורה. אבל יש גם מקרים אחרים. מקרים שבהם משהו בשרשרת הטיפול מתפספס, מתעכב, לא נבדק בזמן, לא מפוענח נכון, או לא מוסבר כראוי. לפעמים זו טעות באבחון. לפעמים עיכוב מסוכן. לפעמים ניתוח שבוצע בצורה לקויה. ולפעמים דווקא היעדר פעולה, הוא זה שגורם לנזק. רשלנות רפואית היא לא כל תוצאה רפואית רעה. לא כל סיבוך הוא רשלנות. לא כל החמרה מצביעה על מחדל. אבל יש מקרים שבהם הנזק לא נגרם רק מהמחלה, מהפציעה או מהמצב הרפואי המקורי, אלא מהאופן שבו ניתן, או לא ניתן, הטיפול. וכשזה קורה, צריך לבדוק את זה ברצינות.

מהי בעצם רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא מצב שבו גורם רפואי, רופא, בית חולים, קופת חולים, צוות סיעודי או מוסד רפואי, לא פעל כפי שגורם רפואי סביר ומקצועי היה צריך לפעול באותן נסיבות, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק. כדי שתקום עילה משפטית, בדרך כלל צריך להוכיח שלושה דברים מרכזיים:  שהיה כשל או סטייה מסטנדרט הטיפול הסביר.

שנגרם נזק ממשי.

ושיש קשר בין הכשל לבין הנזק. זה לב העניין. לא די לומר שהטיפול לא היה טוב. צריך להראות שהייתה חריגה מהתנהלות רפואית סבירה, ושאותה חריגה גרמה בפועל לפגיעה.

באילו מצבים עלולה להתעורר רשלנות רפואית

רשלנות רפואית יכולה להופיע כמעט בכל תחום רפואי. ברפואה דחופה, ברפואת משפחה, בניתוחים, בלידה, במעקב היריון, בפענוח בדיקות, באונקולוגיה, באורתופדיה, בפסיכיאטריה, בילדים, ובתחומים רבים נוספים. בפועל, יש כמה מצבים שחוזרים על עצמם:  איחור באבחון מחלה משמעותית.

אבחון שגוי שהוביל לטיפול לא נכון.

אי הפניה לבדיקה נחוצה.

אי מעקב אחר ממצא חריג.

פענוח שגוי של בדיקות הדמיה או בדיקות מעבדה.

שחרור מוקדם מדי מחדר מיון או מאשפוז.

ניתוח שבוצע ברשלנות.

אי קבלת הסכמה מדעת לפני טיפול או ניתוח.

מעקב היריון ולידה שלא בוצעו כראוי.

אי תגובה לתלונות מתמשכות של מטופל.

מתן תרופה לא מתאימה, מינון שגוי, או שילוב מסוכן של תרופות. לעיתים מדובר בטעות אחת ברורה. לעיתים מדובר ברצף של כשלים קטנים, שכל אחד מהם אולי נראה שולי, אבל יחד הם יוצרים נזק כבד.

לא כל טעות היא רשלנות. אבל גם לא כל נזק הוא "סיבוך ידוע"

זו אחת הנקודות החשובות ביותר בתחום הזה. מערכת הבריאות לעיתים נוטה להציג תוצאה קשה כ"סיכון מוכר", "סיבוך אפשרי" או "מהלך טבעי של המחלה". לפעמים זה נכון. אבל לפעמים זו דרך נוחה לטשטש את השאלה האמיתית: האם אפשר היה למנוע את הנזק אילו היו פועלים בזמן, בזהירות, ובאופן מקצועי. לכן, בתיקי רשלנות רפואית אסור לעצור בכותרות. צריך לבדוק את העובדות. מה היו התלונות. אילו סימנים הופיעו. מה תועד. אילו בדיקות בוצעו. אילו בדיקות לא בוצעו. כמה זמן חלף. מי ראה את המטופל. מה הוסבר. מה לא הוסבר. ומה היה צריך לקרות בפועל.  לפעמים דווקא הפרט הקטן שנשמט מהתיק, הוא זה שחושף את התמונה האמיתית.

איך מזהים מקרה שדורש בדיקה משפטית

יש מצבים שבהם ברור מיד שמשהו לא התנהל כשורה. אבל במקרים רבים, המשפחה או המטופל רק מרגישים בדיעבד שמשהו לא מסתדר. יש כמה סימנים שצריכים לעורר בדיקה: כאשר במשך תקופה ארוכה יש תלונות חוזרות שלא נבדקו לעומק.

כאשר מחלה משמעותית מתגלה באיחור, למרות סימנים מוקדמים.

כאשר הייתה החמרה חדה לאחר שחרור ממיון או מקופת חולים.

כאשר ניתוח או הליך רפואי הסתיימו בנזק חריג שלא הוסבר מראש.

כאשר קיים פער בין מה שנאמר למטופל לבין מה שמתועד.

כאשר יש תחושה שהתלונות הוקטנו, לא נלקחו ברצינות, או לא טופלו בזמן.

כאשר נגרם נזק נוירולוגי, תפקודי, נפשי או גופני שניתן היה אולי למנוע. גם אם אין ודאות שהייתה רשלנות, עצם קיומו של ספק מבוסס מצדיק לעיתים בדיקה מסודרת של החומר.

למה תיעוד רפואי הוא לב התיק

בתביעות רשלנות רפואית, מה שלא נכתב, כמעט לא קיים. לכן הרשומות הרפואיות הן הבסיס. דווקא שם נמצאת התמונה האמיתית. תלונות המטופל. הבדיקות. המדדים. ההפניות. תוצאות המעבדה. סיכומי אשפוז. רשומות חדר מיון. מכתבי שחרור. תיעוד ניתוח. מעקב אחיות. פענוח הדמיה. מסמכי קופת חולים. לעיתים גם הקלטות, מסרונים או עדויות של קרובי משפחה.  הבעיה היא שלא מספיק לאסוף מסמכים. צריך לדעת לקרוא אותם. להבין מה חסר בהם. לזהות איפה יש סתירה. לשים לב לרצף הזמנים. להבחין בין תיעוד בזמן אמת לבין ניסוח מאוחר ומתגונן. ולהבין מה המשמעות הרפואית והמשפטית של כל שורה.

מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית אינה נשענת רק על כאב או תחושת עוול. צריך להוכיח בצורה מסודרת: מה היה המצב הרפואי המקורי.

איך היה צריך לנהוג לפי הסטנדרט הרפואי הסביר.

מה נעשה בפועל.

מה לא נעשה.

מה הנזק שנגרם.

ואיך אותו מחדל הוביל לנזק או להחמרה. במילים אחרות, צריך לבנות סיפור עובדתי ורפואי מדויק, ולהראות שלא מדובר רק בתוצאה מצערת, אלא בתוצאה שנבעה מהתנהלות רפואית לקויה.

מה לגבי הסכמה מדעת

רשלנות רפואית אינה נוגעת רק לטיפול עצמו. גם למטופל יש זכות בסיסית להבין מה עומדים לעשות לו, למה, מהם הסיכונים, מהן החלופות, ומה יכול לקרות אם לא יבצע את הטיפול. כאשר פעולה רפואית נעשית בלי הסבר אמיתי, בלי שהמטופל הבין את הסיכונים המהותיים, או בלי שניתנה לו בחירה אמיתית, עשויה לקום עילה משפטית גם בהיבט של פגיעה באוטונומיה ולעיתים גם בהיבט רחב יותר.  טופס חתום לבדו לא תמיד מספיק. השאלה היא לא רק אם החתימו, אלא אם באמת הסבירו.

למה תיקי רשלנות רפואית מורכבים יותר מתיקים אחרים

כי הם מחייבים שילוב בין עולם המשפט לבין עולם הרפואה. צריך להבין מושגים רפואיים, רצף טיפולי, התנהלות מערכתית, סיבוכים רפואיים, אבחנות מבדלות, ולהבחין בין טעות אנוש לא נמנעת לבין חריגה ממשית מהתנהלות סבירה. מעבר לזה, לא כל נזק בתיק הוא תוצאה של הרשלנות. לפעמים צריך להפריד בין נזק שהיה קורה ממילא לבין נזק שנגרם בשל האיחור, ההחמצה או הטיפול השגוי. זו בדיוק הסיבה שלא כל תיק מתאים, אבל גם לא כל תיק שנראה "קשה להוכחה" צריך להיזנח.

מתי כדאי לפנות לבדיקה משפטית

כמה שיותר מוקדם. לא כדי למהר להגיש תביעה, אלא כדי לשמר חומר, להבין את התמונה, לאתר מסמכים חסרים, ולהתחיל לבדוק את האירוע בצורה מסודרת. יש מקרים שבהם רק לאחר איסוף מלא של התיק הרפואי ובדיקה מקצועית אפשר להבין אם אכן קיימת עילה. ויש מקרים שבהם כבר מהשלב הראשוני עולים סימני אזהרה ברורים מאוד.  מה שלא כדאי לעשות הוא להניח ש"אם קרה נזק, כנראה ככה זה". לפעמים זה נכון. ולפעמים ממש לא.

לסיכום

רשלנות רפואית היא תחום מורכב, רגיש וכבד משקל. הוא עוסק ברגעים שבהם אדם פנה לקבל עזרה, ובמקום לצאת נשכר מהטיפול, יצא עם נזק שהיה אולי ניתן למנוע. לא כל תוצאה רפואית קשה היא רשלנות. אבל כאשר יש פער בין מה שהיה צריך להיעשות לבין מה שנעשה בפועל, וכאשר הפער הזה הוביל לנזק, יש מקום לבדיקה אמיתית, יסודית ומקצועית. במקרים כאלה, חשוב לא להסתפק בתחושת בטן. צריך לבדוק מסמכים, לבנות ציר זמן, להבין את ההשלכות הרפואיות, ולבחון האם קיימת עילה משפטית מבוססת. 

עו"ד שהם סרבר עוסקת בנזקי גוף, תאונות וביטוח לאומי, ומלווה נפגעים ומשפחות בבחינת מקרים מורכבים של נזק, אחריות וקשר סיבתי, ברגישות, ביסודיות ובמבט משפטי מפוכח.